אורן ארצות הברית

אורן קם בבוקר, קפה שחור ביד

סאן חוזה מתעוררת, השמש על הפריווי מיד

חליפה מגוהצת, נעליים בלי פגם

הוא הגיע מתל אביב עם חלום ועם חלום

עשרים וחמש, עשרים ושש עברו מהר

הוא ספר את השנים כמו כסף בחשבון הבנק שלו בבוהר

כל עסקה סגורה, עוד אפס בחשבון

כי אורן ידע בדיוק מה הוא רוצה מהסיפור הזה, סלחון

וטליה מחכה, עיניים כמו ים

הוא אמר לה תסמכי עלי, אני בונה לנו עולם

שלושים זה הקו, שלושים זה הגבול

או שיש לי הכל — או שאני עוזב את הכדור

אורן מסאן חוזה, כסף זורם כמו גשם

חי את החיים הטובים, לא מוותר ולא נרדם

טליה לצידו, שמפנייה בכוס

הוא הימר על עצמו — ויצא בפלוס

אורן מסאן חוזה, הגיע עד הסוף

שלושים הגיעו — והוא עמד בתוף

הוא זוכר את הלילות שישב לבד

סטארטאפ על מחשב נייד, ארוחת ערב — לחם

אבל כל כאב הפך להון, כל ספק הפך לאש

כי אורן לא בנוי לאבד — הוא בנוי לדאש

היו רגעים שהלילה לחץ חזק מדי

שהמספרים לא עלו והספק דיבר אליו בפנים

אבל הוא חשב על טליה, על הריח של שערה

ואמר — לא היום, יש לי סיבה להישאר פה

אורן מסאן חוזה, כסף זורם כמו גשם

חי את החיים הטובים, לא מוותר ולא נרדם

טליה לצידו, שמפנייה בכוס

הוא הימר על עצמו — ויצא בפלוס

אורן מסאן חוזה, הגיע עד הסוף

שלושים הגיעו — והוא עמד בתוף

סאן חוזה בלילה, אורות על הבית

טליה צוחקת, אורן נושם — זה שווה כל דקה שחלפה בחיים

שלושים הגיעו — והוא כאן, חי, בוער

הסיפור של אורן רק מתחיל — עוד לא נגמר